טעם כעיקר (בר"ת טע"כ או טכ"ע) הוא כלל הלכתי מהלכות איסור והיתר לפיו כאשר מאכל שאסור באכילה נתן טעם במאכל המותר באכילה, המאכל אסור באכילה מחמת טעם האיסור, על אף שאין בתוכו את גוף המאכל האסור. מתוך ויקיפדיה

טסקיאגיין אלבגדורג', טסקיגי, טסקלוסה, טסקמביה, טסרקט, טע'רא, טע'ראא, טעגלאש, טעויות מסוג I, טעויות מסוג I ו⁻II